1. [עח] (סֵפר, מַאמָר וכד') מוּבָּעים עליו דברי בּיקורֶת, מוּערך: שני הספָרים החדשים בּוּקרו במדור הסִפרות בעיתון
2. [עח] נעשׂה מתוך השגחה ופיקוח שאם לא כן יכול להיווצר מצב מסוכן: המשׂימה נעשֵית בהשגחה וּמבוּקֶרֶת לאורך כּל הדֶרֶך
3. [תמ] נבדק, נבחן: אַף עַל פּי שהוא מבוּקָר מִבָּעֶרב מבַקרין אותו לאור הָאבוּקות (תמיד ג, ד); וּמָצאוּ שני טלָיִים מבוּקָרים (ירושלמי ברכות ז, ב); לעֵת יבוּקרוּ פּועלֵי שֶקֶר (מלשון הפיוט)
4. [עח] בּאים לבַקֵר אותו, באים לראותו