1. [עח] משתכּר, נהיה שָתוּי, שיכור: הנער מבוסם, ולכן הוא אינו שולט במעשיו
2. [תמ] מוּתקן בּבשׂמים: שאין שֶבַח לתלמיד חכם שיצֵא מבוּסָם (תוספתא ברכות ו, ה)
3. [תמ] טעים, עָרֵב: מבוּסָם וטוב (רש"י כתובות ס.); ונערה יוצֵאת מקושטת וּמבוּסֶמֶת... (במדבר רבה כ)