1. [תנ] מקום סֵתֶר להתקיף ממנוּ את האויֵב פתאום: וַיִשלָחֵם יהושע וַיֵלכו אל המארב וַיֵשבוּ בין בית-אל וּבֵין הָעַי (יהושע ח 9)
2. [תנ] הַמתָנה לאויֵב בסֵתר כדי להתקיף אותו בפתאומיות
3. [תנ] כוח צבאי מוסתר הממתין לאויֵב כדי להתקיפו בהפתעה: וָיָרָבעם הֵסֵב את המארב לבוא מאחריהם (דברי הימים ב' יג 13)
4. [עח] (בהשאלה) פעולה חשאית שנועדה להפתיע את היריבים (עסקיים או אחרים) בעת מהלך מסוים שהם עושים (תנו דעתכם להבדל בין מַערָב לבין מַארָב)
אנגלית: ambush, lurking