1. [עח] אוסֶף, קובץ: לֶקֶט חוּקים; לֶקֶט שירים
2. [תנ] שיבולים או פֵּרות הנושרים בשׂדה בשעת הקציר, הקטיף או הבציר וחובה להשאירם מתנה לעניים: ולֶקֶט קצירךָ לא תלַקֵט (ויקרא יט 9); נכרי שקצר את שׂדהו, ואחר-כך נתגייר, פטור מן הלֶקֶט, מן השכחה ומן הפאה (פאה צ, ו); לֶקֶט, שִכחה ופֵאה סתמן הפקר ופטורין מן המעשׂר (רש"י גיטין מז)
3. [עח] (בהשאלה) דָבָר מוּעט
4. [תמ] קיפּוּל או טלאי לכסות בהם חור בבגד: והקורע מתוך השלל, מתוך המלל, מתוך הלֶקֶט, מתוך הסולמות, לא יצא, מתוך האיחוי - יצא (מועד קטן כו:)
5. [עח] טוּבין שנשמטו מהמכולות
6. [עח] הצטברות דברים רבים