1.[יב] פעולת מי שֶמַכריחַ אַחֵר לעשׂות מעשׂה שלא בּרָצון, אילוּץ, אונֶס: ממהרין למות מתוך צרה וכפיית יצרם (ספרות ימי הביניים); יהודים רבים מתו בשואה בעבודת כפייה
2. [תמ] הפיכה, הטָיה: אבֵל חייב בכפיית המיטה (מועד קטן טו.)
3. [יב] מחלת הכִּפיון (בלועזית: אֵפִּילֶפְּסְיָה): הנכפה, בעת כפייתו פסול (לעדוּת) (ספרות ימי הביניים)
4. [עח] (בניהול משאבי אנוש) הנטייה להשתמש בכוח, באִילוץ ובמתן תגמול כדי לשלוט על אנשים אחרים, קיום פיקוח על שוֹנוּת ודרישה לאמץ את עמדתו שלו.
אנגלית: coercion
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה