
פתיתי שלג
1. [תנ] שכבת גבישי קרח זעירים על פני משטח קר, כגון: חלון, ענפי עצים וכו', הנוצרת מהתעבות אדי מים שבאים אתה במגע. נחשב לאחד מששת המשקעים בישראל, אך נדיר יחסית: וַתַּעַל שִׁכְבַת הַטָּל וְהִנֵּה עַל פְּנֵי הַמִּדְבָּר דַּק מְחֻסְפָּס דַּק כַּכְּפֹר עַל הָאָרֶץ (שמות טז, 14)
2. [עח] (בהרחבה) קור, חורֶף: מרגישים את הכפור באוויר
3. [תנ] גביע, כוס, ספל, אגן, אחד הכלים ששימש בפולחן בבית המקדש. נעשה מהזהב ומהכסף שנתן דויד לשלֹמה: כפורי זהב שלֹשים (עזרא א, 10); במשקָל לִכְפוֹר וּכְפוֹר (דברי הימים א' כח, 17); לדעת חז"ל הוא המִזרָק הנזכר בתורה
אנגלית: frost, goblet