כלל פירוש

שורש של הערכים:
היכָּללוּת, הַכלָלה, כּול, כּולֵל, כּוללָני, כּילה, כּילוּל, כַּלה, כָּלוּל, כּלוּלות, כָּליל, כּליל, כּלָל, כּלָלי, כּלָלִיוּת, כַּלָנית, מוּכלָל, מִכלול, מַכלוּלים, מַכליל, מִכלָל, מִכלָלה, מִתכַּלֵל, נִכלָל, תַּכליל

***

1. [תמ] כל הפרטים יַחד, סכום, כוליות:
בכללן אתה מוצא שבעים (בבא בתרא קכג.); כלל ופרט, כלל ישראל
2. [תמ] ציבור, חברה, קהל: לעולם אל יוציא אדם את עצמו מן הכלל (ברכות מט:)
3. [עח] מַצב, מַעמד: יצא מכְּלַל סכנה, בא לִכלַל בגרות
4. [עח] (לפני או אחרי מילת שלילה) לגמרי, באופן מוחלט: אני כלל לא מסכים אתך
אנגלית: rule; condition; totally

***

1. [תמ] עיקרון, חוק המבוּסס על סיכּוּם הפרטים:
נקוט כלל זה בידך (ברכות לג:)
2. [תמ] הלכה מרכזית שממנה מסתעפים דינים פרטיים יותר: כללות נאמרו בסיני ופרטות באֹהל מועד (סוטה לז:)
3. [עח] נוהַג או הוראה שהוטלו בידי מרוּת: יש לשמור על כללי הנהיגה
4. [עח] תנאים, מצב או אופן של פעילות או התנהגות הקיימים בדרך כלל: על-פי כללי הנימוס אין לנבל את הפה
5. [עח] שיטה מוגדרת המוכתבת לגבי פעולה מתמטית לשם קבלת תוצאה מסוימת: כללי הכפל
6. [עח] הוראה או פקודה הנושאת אופי של קבע המפרטת דבר שיש לעשותו, המנוסחת במקרים רבים בכתב ובדרך כלל ללא השארת מקום לשיקול דעת של המוציא לפועל.
7. הנחיה וקביעה בעניינים ארגוניים.
אנגלית: law, basic rule; custom, habit

***

***