כיפה פירוש

1. [תנ] גַג או תִקרה בצורת חצי כדור:

הגיעו לכיפה שמעמידין בה עבודה זרה, אסור לבנות (בבא מציעא סה); כיפות בתי כנסיות, כיפה של מצפה כוכבים
אנגלית: domed roof
.
2. [עח] כל דבר דמוי חצי כדור חלול, ובייחוד המיועד לכסות דבר־מה:
בשער הברזל היפה יש כיפה מקומרת
אנגלית: cupola
.
3. [עח] (בגאולוגיה וטופוגרפיה) ראש הר מעוגל או תל קרח נרחב
אנגלית: hillock, knoll
.
4. [עח] (בתעופה) בליטה דמוית כיפה בחלק העליון של כלי טיס שממנה יכול הנווט לערוך תצפיות שמימיות (בלועזית: קוקפיט)
אנגלית: Cockpit
.
5. [תמ] מצנפת, כיסוי ראש מבגדיו של הכּוהן הגדול :
כיפה של צמר הייתה מונחת בראש כוהן גדול ועליה ציף נתון (חולין קלח.)
אנגלית: miter
.
6. [עח] כיסוי ראש קטן ועגול ללא מצחה:
כיום הכיפה וצורתה נעשתה סימן זיהוי בין הקבוצות השונות ביהדות הדתית והחרדית, אבל חבישת כיפה אינה אלא מנהג שראשיתו במאה ה-14 שאז נדרשו באי בית כנסת לחבוש כיפה בגלל כבוד המקום וגם השולחן ערוך מציין רק שיש למחות שלא ליכנס לבית כנסת בגילוי הראש (אורח חיים צא, ג'); יהודי חובש כיפה
אנגלית: skullcap, yarmulke

***

1. [עח] (בטופוגרפיה) שטח עגול בקרקע בעל מדרונות קמורים
.
2. [תמ] גוש כדורי:

וכפת הברד והשלג והכפור (אָהלות ח, ה)
.
3. [עח] ענן כדורי של רסיסי מים הפורץ אל על כאשר גל ההלם של פיצוץ גרעיני תת־מימי מגיע אל פני המים
.
4. [תמ] ערמה של צמחים וכד' בצורת כיפה:
מתירין פקיעי עמיר לפני בהמה ומפספסין את הכיפין (שבת כד, ב);
5. [תמ] מצע מסלע קשה, טרשים או גרורות בראש גבעה או במצוק: כיפה של אבנים (ירושלמי מועד קטן פג, ג);
אנגלית: Circle-like

***

1. [תנ] חלק של עלה התמר הסמוך למקום חיבורו אל הגזע:

ראש וזנב כִּפָּה ואַגְמוֹן (ישעיה ט, 13). ויש מפרשים: צמרת העץ
אנגלית: date leaf
.
2. [עח] מתאם שהותאם לשסתום להלבשת מפתח שמפעיל את השסתום

***

כינוי לבית סוהר:
רוצח שנתערב באחרים... כונסין אותן לכִפה (סנהדרין ט, ג)
אנגלית: prison, jail

***

כובע לאישה (מיושן):

ונותן לה כיפה לראשה, וחגור למותניה (כתובות ה, ח)
אנגלית: woman's hat

***

(בשוק ההון) ביטוי המציין מגבלה המוטלת על דבר מה. לדוגמה:
הגבלת שיעור המס המקסימלי; או הגבלה על גובה ריבית, שמותר או מוסכם לקחת על הלוואה מסוימת וכיו"ב. (גם: בג)
אנגלית: cap

***