1. [עח] אגן נייח יחיד או כפול בעל שוליים - בדרך כלל עם משטח עבודה המשתפע אליו - עשוי פלדה לא מחלידה, חרסינה או פלסטיק, מחובר אל נקז על־ידי אביק ואל מקור הספקת מים - משמש לרחצה, להדחת כלים ולניקוז. בדרך כלל מוּבנֶה במטבח ובחדר אמבטיה: בתום הארוחה אמא ליד הכיור שוטפת כלים בכפפות גומי ומתעלמת מהאורחים שהזמינה אנגלית: sink
1. כלי רחצה עשוי מתכת שעמד במקדש בין השולחן למזבח: ועשית כיור נחושת (שמות ל, 18) 2. כלי גדול, שמדיחים בו בשר ומבשלים בו: אשים... ככיור אש בעצים (זכריה יב, 6) 3. סיר לגחלי אש: "אָשִׂים... כְּכִיוֹר אֵש בְּעֵצִים" (זכריה יב, 6) אנגלית: basin; big pot
1. [עח] יצירת כֵּלים או דמוּיות בּטין, בִּפלַסטֵלינה וכד': בחוג האמנות עסקו הילדים בכיוּר בעלי חיים 2. [תמ] חריתת צוּרות בחומר רך, גילוּף: המוצא פַּלטֵרין בנכסי הגֵר וסד בהן סיוד אחד או כיור אחד - קְנָאן (בבא בתרא נג:) אנגלית: sculpting, molding
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
![כִּיוֹר [עח]<sup>1</sup>](assets/images.lib/0_25799400_1519173939_434849469.jpg)
טעות \ הערה