כופר פירוש

פירוש

כּוֹפֵר

1. [תמ] מַכחיש (אשמה וכד'), אינו מודה בתביעה שנתבע: טענו כלים וקרקעות, והודה בכלים וכפר בקרקעות (שבועות ו, ג)
2. [תמ] מי שאינו מאמין באלוהים ושולל את עיקרי הדת: אמר לו כופר לרבן גמליאל: אלוהיכם גנב הוא (סנהדרין לט.); האינקוויזיציה רדפה את הכופרים (בלועזית: אתאיסט)
3. [תנ] מורח, מצַפֶּה, מחַפֶּה, מכַסֶה, כאמור בפסוק: "וכפרתּ אֹתה מבית וּמחוּץ בּכֹפר" (בראשית ו, 14)
אנגלית: to deny, to disavow

דקדוק למילה כופר

[פ'; כּופֶרֶת; כָּפַר, יִכפּור, לִכפּור | ש"ע; כּופֶרֶת, כּופרים, כּופרות] <כפר>

ביטויים עם המילה כופר

לא נמצאו ניבים וצירופים לערך כופר

מקור המילה כופר (אטימולוגיה)

גזירה מ-<כפר> במשמעות הכחשה (הכחשת קיומו של האל), במשקל קוטֵל המציין הן פעולה והן את העושֶה

מילים נרדפות למילה כופר

כּופֵר
[פ'; ת']
1. אַגנוסט , אַגונסטי , אֶפּיקורוס , אָתֵאיסט , בּוגֵד , חסַר אמוּנה , מֵזֵם , מין , מַכחיש , מכַחֵש , מֵפֵר , משַקֵר , מִתכַּחֵש , מִתלַבֵּט , מִתנַכֵּר , מִתעַלֵם , מִתפַּקֵר , סותֵר , סַפקָן , סקֶפּטי , פַּקפְּקָן , קטַן אמוּנה , שולֵל [שדה סמנטי: אֶפּיקורסות] | ניגודים: מַאמין, רֵליגיוזי
. חומֵר , מורֵחַ , מושֵחַ , מצַפֶּה | ניגודים: מֵסיר, מקַלֵף

חרוזים למילה כופר

אֵפֶר, בלופֵר, גופֶר, טופֶר, טְרַנְסְפֵר, כופֶר, סֵפֶר, מִשְקָפופֶר, עופֶר, שֶפֶר, תֶפֶר, אפֵר, הֵפֵר, חופֵר, טרַנספֵר, ייסָפֵר, ייתָפֵר, יָפֵר, כופֵר, להיסָפר, להיתָפר, מֵפֵר, סופֵר, פֵר, צופֵר, שופֵר, תופֵר, אופֵר, בְלופֵר, בופֵר, טופֵר, סְטופֵר, טָעות סופֵר, מושֵך בשֵבֶט סופֵר, לִשכַת הסופֵר, מושךְ בְשֵבֶט סופֵר, עומֵד עִם סטופֵר