1. [תנ] קַיָים, נִמצָא (הווֶה של הָיה, יִהיֶה, לִהיות) (ההפך: אַיִן): אוּלַי יֵש חמִשים צַדיקִם בתוך העיר (בראשית יח 24)
2. [יב] קִיוּם, מציאוּת, מַמָשוּת: שהבריאה - להוציא יֵש מאין (מלשון הפיוט); גבהת מכל יֵש, התרוממת מכל נמצא (בחינת העולם יג); קשה להמציא דברים יֵש מאין
3. [עח] כל מה שנוצר, כל ההישֵׂגים: שומרים על היש בחינוך
אנגלית: Exists; available; reality
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה