אפשרוּת, כּוחַ או כּישָרון לעשות: מבלי יכולֶת ה' להביאם אל הארץ (דברים ט 28); שֶיֵש יכולֶת בידי לגזור גזֵרה על מלכותי (רש"י בראשית מא 44); האיש נולד עם דמיון פורה וחוסר יכולת מולד לומר אמת; העצלנים מי שמעדיפים ותק על יכולת אנגלית: ability, capability
1. (במבחנים פסיכומטריים) הכושר הגופני הדרוש כדי ללמוד מיוּמנות כנגד כּישוּר 2. הכושר לעמוד במבחן מסוים, למשל, היכולת לפרוע חוב: יכולֶת המשטרה לאכוף את החוק מוגבלת אנגלית: competence, potential
יכולת פרוש | יכולת פירוש | יכולת מילון | יכולת הגדרה מילונית | יכולת מילון עברי | יכולת מילון אנציקלופדי | יכולת אנציקלופדיה | יכולת תרגום יכולת פירוש השם | יכולת פירוש המילה | יכולת משמעות המילה | יכולת ביטויים | יכולת דקדוק | יכולת לשון | יכולת ניבים | יכולת אטימולוגיה יכולת מילים נרדפות | יכולת ניגודים | יכולת חריזה | יכולת חרוזים | יכולת צירופים | יכולת פתגמים | יכולת ניבים | יכולת תחביר יכולת ביטויים | יכולת ציטוטים | יכולת ראשי תיבות