1. [תנ] תַערובֶת חומֶר בּמַיִם ובחול לַעשִׂייַת כֵּלים או לבֵנים: וכמו יוצר ירמס טיט (ישעיה מא, 25); אין שורין טיט ברשות הרבים ואין לובנין לבנים, אבל גובלין טיט ברשות הרבים (בבא מציעא י, ה); וסתם טיט היינו, שראוי לבניין (רש"י עירובין, יט)
2. רפש רטוב שבחוצות (שמואל ב' כב, 43) או שהצטבר בתחתית הבור (ירמיה לח, 6)
באנגלית: clay