טבת פירוש

פירוש

טֵבֵת [תנ]

גדי

שֵם החודש העשירי מניסן בַּלוּחַ העברי (הרביעי מתשרי), מקביל לחודשים דצמבר-ינואר בלוּח הכּללי. מזלו גדי: "וַתִּלָּקַח אֶסְתֵּר אֶל הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ... בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי הוּא חֹדֶשׁ טֵבֵת" (אסתר ב, טז). חצי כסלו וטבת וחצי שבט חורף (מדרש רבה בראשית לד)
באנגלית: Teveth

בואו להכיר את מקור שמות החודשים העבריים

דקדוק למילה טבת

[ז']

ביטויים עם המילה טבת

← עשרה בטבת
← תקופת טבת

מקור המילה טבת (אטימולוגיה)

מאכדית: טָבִּיתוֹ (tabitu) = החודש ששוקעים בו, כביכול טובעים בו, כנראה בשל הבוץ והביצות הנוצרות מהגשמים. בלוח השנה הבבלי הוא החודש העשירי TEBETU מהפועל האכדי TEBU מקבילו של הפועל העברי טָבַע כלומר לטבוע, לשקוע במים או בבוץ המתאים לחודש רטוב זה. יש, אגב, לציין כי באכדית אבדה הגיית העיצורים הגרוניים, ובמקומם באה תנועה

מילים נרדפות למילה טבת

לא נמצאו נרדפות וניגודים לערך טבת

חרוזים למילה טבת

לא נמצאה חריזה לערך טבת