צֶמח ממשפחת השושניים. בני הסוג צמחים רב־שנתיים בעלי בצל. התפרחת היא אשכול הנישא על עמוד. לחצב הנפוץ בארץ בצל הגדול מכל צמחי הבצל הגדלים בארץ. עליו גדולים ותפרחתו גבוהה ולבנת פרחים. פריחתו מסמנת את בוא הסתיו. המין מוגן. לפנים נהגו לסמן בחצב גבולות: מטלטלין את החָצָב מפני שהוא מאכל לצביים (תוספתא שבת קכח.) אנגלית: squill
כד אבן, או חרס גדול לשמירת נוזלים: לא היו כונסין אותו בחצָבים גדולים אלא בחביות קטנות (מנחות ו ז); מביאין חצָבין שהן כַּדין (תשובות גאוני בבל) אנגלית: stone jug
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
![חָצָב [תמ] <sup>1</sup>](assets/images.lib/0_11513900_1541592295_758348436.jpg)
טעות \ הערה