1. [תנ] שוּמן הנמצא בבעלי חיים ומשמש בעיקר לתעשיית נֵרות וסבון: חֵלֶב שור וכשׂב ועז לא תאכלוּ (ויקרא ז, 23) 2. [תנ] חלקים מסוימים מובחרים משומן בעלי חיים, המוקרבים על המזבח ואסורים באכילה באיסור "כָּרֵת": וישׂם על החלָבים ועל שוק הימין (ויקרא ח, 26) 3. [תנ] שומֶן, מִשמָן, החלק השָמֵן והטוב ביותר: ואתנה לכם את טוב ארץ מצרים ואִכלוּ את חֵלב הארץ (בראשית מה, 18) 4. [תנ] (במליצה) סֵמֶל לטיפּשוּת, או לגאווה וּלחוּצפּה: טָפַש כחֵלֶב לִבָּם (תהילים קיט, 70) 5. [עח] החומר שממנו עשויים נרות אנגלית: animal fat; best part; candle wax