1. [תנ] "פֶּתח ריק, נֶקב, גומה: ויקֹב חֹר בדלתו" (מלכים ב, יב 10):
2. [תנ] מערה, חָלל בסלע או באדמה: "בערוץ נחלים חֹרֵי עפר וכפים" (איוב ל 6);
3. [תנ] ארוּבת העין: "השקע בן העין יושבת ועיניו תִמָקְנָה בחֹרֵיהֶן" (זכריה יד 12);
4. [עח] משכנו של העכבר;
5. [תנ] מאוּרה: "וְיִמָּלֵא טֶרֶף חֹרָיו" (נחום ב, 13);
6. [עח] (בפיזיקה) חסרונו של אלקטרון במערך האלקטרונים בגביש מוצק: החור נייד ומטענו חיובי
אנגלית: hollow, pit; hole