1. [תנ] הֶעזה כלפי אחר, התנהגות הפוגעת בִּכבוד הזוּלת, עזוּת פָּנים, גסוּת: עַל-מָה דָתָא מְהַחְצְפָה (דניאל ב, 15); מלמד שנתן לו גבורה של ארי וחֻצְפָּה של גוריו (מדרש רבה בראשית, צח) 2. [עח] (בהיפוך) תעוזה, נונקונפורמיות והליכה נגד הזרם כדי להגיע למטרה חשובה אנגלית: nerve, impertinence; audacity
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה