1. כּורֵך תחבּושת על פּצע, עוטף: ביום חָבֹש ה' את שבר עמוֹ (ישעיה ל 26) 2. קושֵר, כּורֵך, אוגֵד בתַחבּושת (וכן בהשאלה: מרַפֵּא): "לנשבֶּרֶת לא חבַשתם" (יחזקאל לד, 4) 3. קושֵר אוּכָּף על בהמה לרכיבה: וישכם אברהם בבוקר וַיַחבֹש את חמרו (בראשית כב 3) אנגלית: binds
מקצוע פרה רפואי שלמד אדם להַגיש עֶזרה רִאשונה לפצוּעים ולַעזור בּטיפּוּל בּחולים וכד'. הסמכה להיות חובש נרכשת בלימודי תעודה (בדרך כלל במשך 180 שעות): החובש לבש סרבל לבן והיה ממוקד ונע במהירות תכליתית אנגלית: medic
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
![חוֹבֵש [תנ]<sup>1</sup>](assets/images.lib/0_56994500_1523056158_1333748149.jpg)
![חוֹבֵש, חֹבֵשׁ [תנ]<sup>6</sup>](assets/images.lib/0_54068300_1622459423_1589087587.jpg)
טעות \ הערה![חוֹבֵש, חֹבֵשׁ [עח]<sup>5</sup>](assets/images.lib/0_31776300_1621801453_460150111.jpg)