1. [תנ] שֶיֵש חוד בּקצֵהוּ, שנוּן, מוּשחז (ההפך, ראו: קֵהֶה): חֶרב חַדה; קרני השמש בהקו מהחלון וניתזו ממנה, זיזיות, חדות ופוצעות את האישון
2. [תמ] לא רָחב, מחוּדָד (ההפך: כַּד): צידה האחד של הביצה חד והשני כַּד
3. [עח] בעל שינוי כיוון, שיפוע או מדרון פתאומיים: בצידו הדרומי של ההר השיפוע חַד
אנגלית: sharp, sharpened
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה