1.[תמ] קבוּצת חבֵרים, "חֶברה": מתחבר אחד מן החבוּרה תדאג כל החבורה (מדרש רבה רות א, וימת אלימלך); החבוּרה יצאה לבלות בעיר
2. [עח] כּנוּפיה, חבוּרַת פִּרחָחים - בּעיקר בַּצֵירוּף: חבוּרַת- רחוב: חבוּרת נערים נכנסה לתחנה בהמולה רבה
3. [עח] קבוּצַת חַיָילים שהורכבה לביצוע משׂימה מסוימת: החבוּרה יצאה למשימה באישון לילה
4. [תנ] תפיחה בעור, חַבּוּרה: ובחבוּרָתו נִרפּא לנו (ישעיה נג 5)
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
![חַבּוּרָה [תנ]](assets/images.lib/0_69079700_1520722711_121468715.jpg)
טעות \ הערה