1. [תמ] נָכרִיוּת, תכוּנת הדָבר הזָר: יַקנִאוּהוּ בּזָרים - שהלכו ועשו דברים של זָרוּת (ספרי האזינו שיח)
2. [עח] יציאה מן הכּלָל, שוני מן הרָגיל: מִבטאו המוּזָר הסגיר את זָרוּתו
3. [תמ] מַצָבו של מי שאֵינו כּוהֵן: איסוּר זָרוּת בָּטֵל ואיסור טומאה לא בָּטֵל (ירושלמי תרומות מג, ג); זָר ששימש בשבת... יש כאן מִשוּם זָרוּת (יבמות לג)