1. [תנ] נוגַה, אור מבהיק: כמראה זֹהר כעין החשמַלָה" (יחזקאל ח, 2), יזהירו... כזוהר הרקיע (דניאל יב 3); אור השמש נהר בפרצים אלכסוניים מבעד לרווחים בעננים הזוהרים והמסחררים
.
2. [עח] אור מיוּחד, כגון אור הדִמדוּמים בקוטֶב:
זוהֳרו של הלילה הקסום השכיח ממני את צערי
.
3. [עח] (בהשאלה) פּאֵר חיצוני:
הזוהַר שמקרינה אישה זו, מזוּיָף
אנגלית: brightness, radiance
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה