1. [תמ] (באדם) הַזהָרה מפני סכּנה או עונש וכד'; אזהרה שמזהירים את מי שעומד לעבור עבֵרה שחייבים עליה מיתת בית דין או מלקות (תן דעתך להבדל בין הַתרָאה ובין הַתרָעה): "אין ממיתין אותם (חייבי בית דין) אלא בעדה ועדים והַתרָאה" (סנהדרין ח);
2. [עח] הודעה לצד שני על הכוונה להפסיק עסקה או להטיל קנס (כגון בגין פיגור בתשלום): החייב קיבל התראה על ניתוק זרם החשמל לדירתנו, אם לא ישלם את חובו מִיָד;
3. [עח] (ביחסי עבודה) אמצעי הזהרה או התראה הניתנת בעל פה על ידי ממונה לכפוף בנוגע לתחום אחריותו, המהווה עונש או סנקציה משתמעת (גם: נזיפה) (תנו דעתכם להבדל בין הַתְרָאָה לבין
הַתְרָעָה);
אנגלית: warning, reprimand