1. (ב-) פגיעה מתוך תנוּעה, כגון של שני כלֵי רֶכב זה בזה או כלי רכב בּעַמוּד וכד': הִתנַגשוּת כלי רכב יכולה להיגמר בפגיעה חמורה בנוסעים; כתוצאה מההתנגשות הרגיש כאילו אחיזתו בקרקע אינה כה יציבה
2. קרב, תגרה קצרה בין כוחות מזוּיָנים, היתקלות: ההִתנַגשוּת בין הכוחות הסתיימה בלא תוצאות לכאן או לכאן
3. פגיעת שני ניגודים: בנישואים מעורבים קורית לא אחת הִתנַגשוּת בין תרבויות שונות
4. סתירה של דעות בין אנשים מתוך הִתנַגדוּת ישירה וחריפה: ההִתנַגשוּת בדעותיהם גרמה לפירוק חבֵרוּתם של השניים
אנגלית: crash; clash, contradiction
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
![הִתְנַגְּשׁוּת [עח]](assets/images.lib/0_04842300_1621801457_1476336771.jpg)
טעות \ הערה