1. [יב] כּניעה, קַבָּלת עַבדוּת, הֵיעָשׂות לעבד, היות משוּעבּד: שהיו כבר ישראל משוללים מהשלווה ועמוסים מהִשתַעבּדות (ספרות ימי הביניים)
2. [עח] (בהשאלה) הִתמַכּרוּת (להֶרגֵל או לסַמים וכד'): הִשתַעבּדוּתו לעישון פגעה בבריאותו
3. [עח] מעבר זמני של נכס לִרשוּתו של אחר: הוסכם על הִשתַעבּדוּת נכסי הלווה למַלווה, אם הלווה לא ישלם את חובו
4. [עח] (בהשאלה) קבּלת עול אחרים, בּיטוּל העצמאוּת לגבי מישהוּ או משהו: בעבודת תִרגום הספר ניכרה הִשתַעבּדוּת המתרגם למקור
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה