הרמוניה פירוש

1. תואַם; מזיגה ערֵבה של צלילים וכד':
קולות הזמרים התמזגו בהַרמוניה מושלמת
2. (בהשאלה) תואם; התאָמה, הסכָּמה הדדית, יחס גומלין, הבנה הדדית: בין חברי המפלגה שררה הַרמוניה בדֵעות הפוליטיות
3. צירוף צלילים המושמעים בעת ובעונה אחת; אקורד; מוגדרת כהיבט האנכי של המוזיקה לעומת המלודיה שהיא ההיבט האופקי. במוזיקה המערבית גדולה חשיבותו יותר מבשאר המסורות המוזיקליות;
4. חלק מתורת המוזיקה המטפל במבנה האקורדים ביחסים ובקשרים המתהווים ביניהם, כך שיהיו בעלי משמעות מוזיקלית ביחס לצירופים שקדמו להם ולאלה שיבואו אחריהם
5. (בציור ובפיסול) צירוף הצבעים, הקווים, המידות והפרופורציות ליצירה נעימה לעין
6. (במִנהל) התאמה מלאה של חלקי גוף מנהלי או גוף אחר
אנגלית: harmony

***