1. [יב] הַעברה למָקום מרוּחָק יותר, הנחה במקום מרוחק: בין זרע האמצעי לזירעוני הרוחות צריך הַרחָקה כדי יניקה (רש"י, שבת פד); הַרחָקתו לעיר אחרת שמה קץ לקשרים עם אהובתו
2. [יב] הוצאה, סילוּק, הסרה: ולחזק בתורתו בעבודתו בהַרחָקת טרדות העולם מלבו (חובות הלבבות); הַרחָקָתו מן ההפגנה נועדה למנוע את התפרעותו
3. [תמ] סיָיג כדי להרחיק אדם מעבֵרה: הַרחָקה הוא דעביד רבנן לאורייתא ושעשו רבותינו לתורה (פסחים ה)
4. [עח] התרחקוּת: ההַרחָקה מן השכן הרע שיפרה את איכות חייהם
אנגלית: expulsion; restriction
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה