1. [עח] סיבּה צודקת להתנהגוּת וכד': אין כל הַצדָקה להתנהגותו הפרועה
2. [יב] הכּרה בּצִדקתו (של אחר), זיכּוּי: ראיתי שהַצדָקת הרבים דבר שאין ראוי לפחוד עליו (ספרות ימי הביניים)
3. [עח] הוכחה שדבר תקף או מתאים לעוּבדות או להיגיון
4. [עח} בתקציבים, ניתוח מילולי של הצורך באמצעים כספיים, כפי שהדבר נעשה, למשל, בתִקצוב על בסיס אפס (דהיינו תקציב שמתבסס על הקצאה מנקודת מוצא של תקציב ראשוני ולא כעדכון של תקציב קיים). (גם: צידוק)
אנגלית: justification, vindication
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה