היפוך פירוש

1. [יב] הַעמָדת דָבר בניגוּד למצבו הטִבעי או הקודם:
בהיפוך טֶבע גוף הצדיקים שנהפכו לאבן;
2. [עח] ניגוּד, הֶפך: שבת וחול, קיץ וחורף הם היפוכים;
3. [יב] שינוי סדר האיברים או קבוצות עצמים לגבי הסדר הטבעי או התקין: ״יצא הוולד... מסורס... דרך מרגלותיו ולשון היפוך הוא״ (רש"י נידה כח); היפוך אותיות כֶּבֶש - כֶּשֶׂב;
4. [עח] שינוי מערך צלילים ממבנה יסוד למבנה הפוך או שונה ממנו: היפוך אקורד, היפוך מרווחים, היפוך מנגינה;
5. [עח] (בתקשורת אלקטרונית) מעבר שבו התמונה שעל המרקע מסתובבת על צירה ובצידה האחורי נגלית תמונה חדשה
אנגלית: bottom up, reversal, inversion, converse

***

1. (באופטיקה) קבלת תמונה הפוכה על-ידי מערכת אופטית:
במראה נשקפת הדמות בהיפּוּכה;
2. (בהנדסה) שיבוץ בו-זמני של שלושה כיוונים במרחב, כך שכל קואורדינטה מוחלפת על־ידי הנקודה המתאימה דרך מישור שיקוף;
3. (בלוגיקה) פעולה לוגית של הסקה מִיָדית, המובילה לטענה הפוכה;
4. (במנהל) גישה לניהול השמה דגש על חשיבות רמת מנהלי הביניים וחברות הבת;
5. (במתמטיקה) יחס הפוּך, שינוי סדר איברי פרופורציה על-ידי הפיכת כל יחס ויחס

***

1. (בסטטיסטיקה) החלפת מקום סדרת מספרים (בלועזית:
אינוֶורסיה);
2. (במחשבים) תהליך שבו שדה אלפביתי בעברית, אשר נרשם בקובץ משמאל לימין, מוסב לצורתו העברית, מימין לשמאל, לצורך הצגתו בצורה נוחה לקריאה על גבי מצג או מדפסת;
3. (במחשבים) תהליך יצירת קבצים מהופכים מקבצים המאורגנים בצורה אחרת;
4. (בלוגיקה) פסוק הנובע מהמרתם של פסוק אחר;
5. (בפסיכואנליזה) סיבוב האינסטינקט. אנה פרויד טענה, שתצורת תגובה, כמנגנון הגנה, מתרחשת בזכות יכולת ההיפוך

***