1. [תנ] שרַפרַף נמוּך המוּנח לפני אדם היושב על כיסא או על כּוּרסה לשׂים עליו את הרַגליים: כה אמר ה', השמים כִּסְאִי והארץ הֲדֹם רַגְלָי (ישעיה סו 1); האיש שם הֲדום ליד הספה
2. [יב] כּינוּי לָאָרֶץ: ויושב בגובהי מרומים ומביט בעמקי הדומים (מלשון התפילה)
אנגלית: footrest, leg-rest