דש פירוש

1. [תמ] קֵפל בַּחֵלק העליון של בֶּגד, הנמצא בהֶמשֵך הצַווארון:
תקעתי פרח בדש מעילו
2. [עח] משטח מבוקר בכנף המטוס המשמש בעיקר להגדלת כוח העילוי או הגרר של מטוס או לעזר בצלילה
3. [עח] הגה המחובר לרקטה ופועל באוויר או בתוך זרם סילון

***

1. דרישת שלום
2. תנועה דמוקרטית לשינוי

***

1. [עח] (ב-) עוסק בּעניין עיסוק חוזֵר ונִשנֶה:
הוא חוזר ודש שוב ושוב באותו עניין
2. [תנ] מפריד את גרגְרי התבואה מן התבן על-ידי חביטה, דריכה: וארנָן דש חִטים (דברי הימים א' כא 20); הזורע והחורש והקוצר והמעמר, הדש והזורה (שבת ז, ב)
3. [תנ] רומס, דורס: לא לָנֶצַח אָדוֹש יְדוּשֶנוּ" (ישעיה כח, 28); לא תחסֹם שוֹר בְּדִישוֹ" (דברים כה, 4)
4. [תנ] מַלקֶה, מַכֶּה, חובט: ודשתי את בשרכם את קוצי המדבר (שופטים ח 7)
אנגלית: thresh

***