1. [תמ] דוחַק, הֶכרֵחַ, לחץ: כל תלמיד חכם העוסק בתורה מתוך הדחק תפילתו נשמעת (סוטה מט) 2. [עח] צפיפוּת: בערב יום הכיפורים רב הדחק בבית הכנסת 3. [יב] פֵּירוּש דָחוּק המִתקבּל בּקושי: והדחקים שרמזת אליהם בפירושי (ספרות ימי הביניים)
מונח מתחום הפיזיולוגיה והפסיכולוגיה המציין תחושת מצוקה הנובעת מפגיעה במצב האיזון של האדם או החיה, כתוצאה מגירוי חיצוני מוחשי ופיזי או פסיכולוגי. במצב זה עשוי להיווצר קושי בהתמודדות עם גורם הדחק וחוסר הסתגלות התנהגותי, פסיכולוגי או פיזיולוגי. הגירוי היוצר את הדחק עשוי להתקיים במציאות או אף רק בתודעתו או במחשבתו של אדם, והוא נתפס כמסכן או כמאיים על השלמות הפיזית או הנפשית שלו, ישירות או בעקיפין, דרך איום או סיכון של משאבים ואינטרסים.
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה