דווה פירוש

פירוש

דקדוק

אטימולוגיה

נרדפות וניגודים

חריזה

דָווה, דָּוֶה

טעות \ הערה

1. [תנ] כּואב, חולה:
על זה היה דוה לבנו (איכה ה 17)
2. [תמ] (בשאילה) מצטער: אל ידווה לבנו ואל יחשכו עינינו (ברכות יז) (גם דַוַוי)

לערך המלא >

פירוש

דקדוק

נרדפות וניגודים

חריזה

דָווָה, דָּוָה

טעות \ הערה

אישה בימי הוֶוסת:
ואיש אשר ישכב את אִשה דוה... ונכרתו שניהם מקֶרב עַמם (ויקרא כ 18) כינוי לאישה בנידה (שהיא טמאה בעת וִסתה), כאמור בפסוק: "תִזְרֵם כמו דָוָה, צֵא תֹאמַר לו" (ישעיה ל, 22)

לערך המלא >

דווה פירוש

דָווה, דָּוֶה

דָווָה, דָּוָה

דפדוף במילון