דוד פירוש

שורש של הערכים:
דוד, דוּד, דודים, דודָן, דַווד, דַוודוּת

***

1. [תנ] אָדָם בּיַחַס לִבנֵי אֶחָיו (לנקֵבה של בֶּן דוד משַמש הביטוי בַּת דודה והוא שכיח יותר מן הביטוי בַּת דוד):
אבינר בן-נֵר דוד שָאוּל (שמואל א' יד 50)
2. [עח] אדם ביחס לִבני גיסָיו, בעלה של אחות האב או של אחות האם
3. [תנ] אהוּב, בּחיר לב: דודי לי ואני לו הרֹעֶה בשושנים (שיר השירים ב 16), מה דוֹדֵך מִדוֹד היָפָה בַּנָּשִים (שיר השירים, ה, 9)
4. [תנ] ידיד: אִכלו רֵעים שתו ושִכרוּ דודים (שיר השירים ה 1) (תן דעתך: מן המשמעות הראשונית שם הצמח דודאים מעורר האהבה)
5. [עח] (בפי תינוקות) אדם לא מוּכּר: חמודי, תגיד לַדוד תודה
אנגלית: uncle, friend, lover

***

1. [עח] מִתקן לחימוּם מַיִם (קיצור של דוּד חימוּם, בלועזית:
בּוילֵר), כגון: דוּד שֶמֶש, דוּד חַשמַלי
2. [עח] בית קיבּוּל גדול, כגוֹן סיר גדול או חבית גדולה: הדוד על הגג יקלוט את מי הגשמים
3. [תנ] סל גדול: שני דודאי תאנים... הדוד האחד תאנים טובות מאד (ירמיה כד 2-1)
4. [תנ] סיר גדול לבישוּל: והקדשים בשלו בסירות ובדודים ובצלחות (דברי הימים ב' לה 13)
אנגלית: boiler, pot; basket

***

***