1. [תנ] (על) (נקבת העוף) יושֶבֶת על בֵּיציה לחַמם אותן עד לִבקיעַת האפרוחים: שמח קננה... ויבקעה ודגרה בצלה (ישעיה לד 15), קֹרֵא דָגָר ולא יָלָד" (ירמיה יז, 11)
2. [עח] (בהשאלה) לומד בשַקדנוּת, מהַרהר הרבֵּה ברעיון לפני בּיצוּעו (עממי): שכני מתכונן לבחינות הבגרות, והוא דוגר על לימודיו יום וליל