1. [עח] (ב-) אוהֵד, חָסיד (של רעיון, ערך, עיקרון וכד') שָׂם לו לאידֵאָל, למטרה: הוא דוגל בדו-קיום בשלום
2. [עח] מֵניף דגל: הדגלנים דוגלים את דגל החַיִל
3. [תנ] משבֵּחַ, מפאר: נרננה בישועתך וּבשם אלֹהינו נדגֹל (תהילים כ 6)
4. [עח] מאמין ברעיון או בערך כלשהו ופועל על פיו.