1. [תנ] חשָש, פַּחד, יראה, חרדה מפני רעה העלוּלה לבוא: מֵימֶיךָ ברָגזה וּבִדאָגה תִשתֶה (יחזקאל יב 18); אָגָה בלֶב אִיש יַשְׁחֶנָה" (משלי יב, 25); מַרבֶּה נכָסים מַרבֶּה דאָגה (אבות ב, ז); דאָגה רבה בלב האֵם לבנה החַיָיל
2. [עח] הרגָשת אַחרָיוּת: האם חשה דאָגה רבה לתינוקה
3.[עח] טִרדה שֶיֵש בה רוגז וצער: דַאגַת הפרנסה רובצת על העניים; לא יהיה זה מוגזם לומר שפניו של מקבל הבשורה היו חרושות קמטי דאגה
אנגלית: worry
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה