1. [תמ] אוסֵף, צובֵר: מגריפה לגרוף בה את הגרוגרות (שבת יז, ב)
.
2. [תנ] סוחֵף, שוטף, נושא למרחק:
נַחַל קִישוֹן גְּרָפָם (שופטים ה 21)
אנגלית: sweep away; wash away
.
3. [עח] מקַנח (את האַף)
אנגלית: blow the nose
.
4. [תמ] מטאטא, מפנה, מנקה:
גרפת את כל הקדרה כולה ולא שיירת ממנה כלום (ספרי פרשת שלח)
.
5. [עח] מוציא אפר מתנור, מכירה או מכבשן:
בכל שבוע הוא גורף את האפר מן האח
אנגלית: sweeps, turns, cleans
.
6. [עח] תוחב, מכניס (עממי):
האיש גורף את המזון לפיו; האורח גרף לצלחתו כל מה שהיה ב
בופטאנגלית: tucks in, puts in
.
7. [עח] קומץ את ידו לאגרוף:
המתאגרף גורף את ידו ומכה ביריב
אנגלית: clamp his fist
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה