1. [תנ] כורֵת, חותך במספריים: ויבואו... ויגזרו את העצים (מלכים ב' ו 4); לגֹזֵר ים סוּף לגזָרִים (תהילים קלו, 13); היא גזרה את הנייר במספריים
2. [עח] מבצע ברית מילה, מוהל: גוזר את ערלת התינוק
3. [תנ] משמיד, מכרית: גֹזר מִמִכלָה צֹאן ואין בקר ברפתים (חבקוק ג 17)
אנגלית: cut off; circumcise; exterminate
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה