1. הַפרָזה בַּתיאוּר, הגזמה; חוסֶר דיוּק על-ידֵי תיאוּר דָבָר כּאילוּ היה גדול מִכּפי שֶהנו בַּמציאוּת: אומר לעשות דבר גוזמא ושיגעון ואינו עושה (רש"י, שבועות מו); גוזמות רבה בר-בר-חנה (ספרות ימי הביניים)
2. אומדן, שיעור: ומחלקין את הקרקעות לפי אמידה וגוזמא (לשון חכמים)