גובה פירוש

1. [תנ] (בגאוגרפיה) המֵמַד השלישי של עֶצם (אורך, רוחב, גובה); מידה של דָבר מלמטה עד למעלה, (באדם - הרוחק מכף הרגל עד הקדקוד):
"וגֹבַהּ - אַמה אֶחָת" (יחזקאל מ 42); "פִּתחו של הֵיכָל גובהו עשׂרים אַמה" (מידות ד, א);
2. [תנ] רוּם, הנקודה או המקום הגבוהים ביותר, כגון: גובה פני הים, גובה ההר: "גָבהֵי שָמַים מה תִפעָל" (איוב יא 8);
3. [עח] (בהנדסה) אורך הניצב בצורה הנדסית מן הבסיס ועד הקָדקוד שמִמוּלו;
4. [עח] (בטופוגרפיה) מִספּר המֶטרים שמקום מסוים גבוה מעל פני הים;
5. [עח] (באסטרונומיה) הזווית שבין האופק ובין כוכב מסוים הנמדדת במעלות
אנגלית: height; extent; zenith

***

1. [עח] מקום גָבוהַּ (בעיקר בריבוי);
2. [עח] השׂיא של דָבר לא-מוּחשי;
3. [עח] הדרגה הגבוהה ביותר;
4. [תנ] (בהשאלה) גאווה, הוד, גדוּלה:
"גאון וגֹבַהּ" (איוב מ 10)
אנגלית: highlight; record; peak; pride

***

1. נַעשה גָבוהַּ, גדֵל כלפי מעלה:
"כי גָבהוּ שָמים מֵאָרץ" (ישעיה נה 9);
2. מתגאה, מתנשׂא, מתרומם: "ולא תוסיפי לגָבְהָה עוד" (צפניה ג 11), "יַעַן גָּבַהּ לִבְּךָ ותֹּאמֶר אֵל אָנִי" (יחזקאל כח, 2) (תנו דעתכם להבדל בין גּוֹבֵהַּ לבין גּוֹוֵעַ)
אנגלית: get high; rising

***

סכום נכבד של כסף, חבילות של שטרות בעלות ערך גבוה
אנגלית:
lots of money

***

1. [עח] אוסֵף כספים למוסד וכד';
2. [תמ] דורֵש וּמקַבֵּל את מה שצריך החַיָיב לתֵת:
בַּעל חוב מאוּחר שקָדַם וגָבה (כתובות צ.)
אנגלית: collect

***

1. אדם העוסק באיסוף כספים למוסד וכד' או בקבלת כספים מִבַּעל חוב;
2. אדם המועסק על־ידי פירמה כדי לעזור לה בגביית החובות המגיעים לה.
אנגלית:
collector

***

נהר במזרח אפריקה, הזורם מהרי מרכז אֶתיופּיה לסומַליה ולאוקיינוס ההודי. אורכו 1,066 ק"מ

***