1. [תנ] נעשׂה גָדול משהיה, מתבגר: והנער שמואל הלך וגָדֵל וָטוב (שמואל א' ב 26) 2. [תנ] גובֵר: גדלה צעקתם את פני ה' (בראשית יט 13) 3. [תנ] נַעשֶׂה חָשוּב או נכבּד: כאשר גדלה נפשך היום הזה בעינַי כֵּן תגדל נפשי בעיני ה' (שמואל א כו 24) 4. [תנ] מִתחַנֵך: כל ימיי גדלתי בין החכמים ולא מצאתי לגוף טוב משתיקה (אבות א, יז) 5. [תמ] צומח: וכל הגדלים באפר (תוספתא כלים ג, יד); (כלים כז ב) 6. [תנ] מתרומם, מתנשא: ה' אלהי גדלת מאד (תהילים קד 1) 7. [תנ] מתעשר: וגדלתי והוספתי מכל שהיה לפני בירושלִם (קוהלת ב 9)
1. [תנ] שנעשָׂה בּוֹגֵר, שנעשָׂה גָדול יותֵר: הילד הגָדֵל גורם נחת להוריו 2. [תנ] צומֵחַ: הצמח הגדל בשדה תלוי בחסדי שמים 3. [עח] קָלוּע, עָשׂוּי גדילים: השק הוא חוטי שיער הגדלין כשלשלת או האריגין כבגדים (רמב"ם הלכות כלים א יב)
(במתמטיקה) בביטוי התאורֶמה של גֶדֶל: ההוכחה החשובה ביותר במתמטיקה המודרנית, שעל פיה בכל שיטה מתמטית יהיו הֵיגדים שאי־אפשר להוכיחם או להפריכם במסגרת אותה שיטה.
גדל פרוש | גדל פירוש | גדל מילון | גדל הגדרה מילונית | גדל מילון עברי | גדל מילון אנציקלופדי | גדל אנציקלופדיה | גדל תרגום גדל פירוש השם | גדל פירוש המילה | גדל משמעות המילה | גדל ביטויים | גדל דקדוק | גדל לשון | גדל ניבים | גדל אטימולוגיה גדל מילים נרדפות | גדל ניגודים | גדל חריזה | גדל חרוזים | גדל צירופים | גדל פתגמים | גדל ניבים | גדל תחביר גדל ביטויים | גדל ציטוטים | גדל ראשי תיבות