גאון פירוש

פירוש

גָּאוֹן²

1. [תנ] גודֶל, רוּם:
לפני שבר גאון (משלי טז 18); עטה הוד ולבש גאונים (רבי שלמה אבן גבירול)
2. [תנ] גַאוָוה, רומְמוּת, יהירוּת, בּעיקָר בַּבּיטוּי: לגָאון וּלתִפארת: והשבתי גאון זדים וגאות עריצים אשפיל (ישעיה יג 11)
3. [עח] אי-הִתרַפּסוּת, הכּרת ערך
4. [תנ] האזור הסמוך לחוף נהר, המוצף מים בשעת הגאות; גאות המים בים או בנהר: בגאון גליך (איוב לח 11); עד יפו אשית גאון גליך (ירושלמי שקלים כו, א); גאון ים ושפעותיו (רבי אברהם אבן עזרא)
5. גֵאוּת, עלִייה, כאמור בפסוק: "וּפֹא יָשִית בִּגְאוֹן גַּלֶּיךָ" (איוב לח, 11)

דקדוק למילה גאון

[ש"ע; ז'; גאון-, גאונו] <גאי/ה>

ביטויים עם המילה גאון

← בגאון

מקור המילה גאון (אטימולוגיה)

למילה גאון אין צורת נקבה במקרא, כיום רואים במילה שם תואר ואפשר להטותה כמו שמות תואר הדומים לה בצורתם

מילים נרדפות למילה גאון

גָאון
[ש"ע]
1. גֵאוּת , גדוּלה , גודֶל , גודֶש , הצָפה , הִתרוממוּת , עלייה , רוּם , רוממוּת , שֶפַע , תִפאֶרֶת [שדה סמנטי: עלייה] | ניגודים: שֶפֶל

2. אֵיתָן , גאונוּת , גֶניָילי , גֶניָילִיוּת , גֶניוּס , חָכָם מוּפלָג , <ט4>כִּשרוני, מָאור, מוּכשָר, מחונָן, עילוּי, ענָק, ענַק-רוּחַ, עָצוּם, פֵנומֶן [שדה סמנטי: כּישָרון] | ניגודים: מפַגֵר

3. גֵאָה , גַאווה , גַאַוותָנוּת , גַבהוּת , גובַה לֵב , הִתנַשׂאוּת , הִתפָּארוּת , הִתרַברְבוּת , יהירוּת , סנובִּיוּת , רַברְבָנוּת , רַהַב , רום לֵב , רום עֵינַיים , שַחַץ , שַחצָנוּת [שדה סמנטי: גאווה] | ניגודים: בּוּשה, צניעוּת

חרוזים למילה גאון

לא נמצאה חריזה לערך גאון