1. [תנ] עולֶה, מִתרומֵם: אשר לא אוּכל לעבר, כי גאו המים (יחזקאל מז 5); גבהת מכל מרכבה וגאית מכל מחשבה (ר' יהודה הלוי); מי הנהר גאו ועלו על גדותיהם
2. [תנ] גובֵר, צומֵחַ, גָדֵל: היגאה גמא בלא בצה? ישגה אחו בלי מים? (איוב ח 11); וסעיף הדס יגאה ויכפל (ר' יהודה הלוי)
3. [תנ] מתעַלֶה, נכבָּד, נַעשֶׂה מרומָם ונישָׂא: אשירה לה' כי גאֹה גאָה (שמות טו 1); ומלמעלה גאית ועלית על כס תעצומתך (רבי שלמה אבן גבירול)
4. [יב] מתייהר, מתרברב: קצין כגָאָה לקטר לשם, נגע במצחו, זרח להרשם (מלשון הפיוט)
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה