1. [עח] שהגיע לסוף צמיחתו: תפוחים בשלים
2. [תנ] שהתרכּך בבישוּל או בחימוּם: ולקח הכהן את הזרוע בשלה (במדבר ו 19) גם בָּשלוּ עצָמֶיה בתוכה (יחזקאל כד, 5)
3. [עח] (בהשאלה) בּוגר, לא ילדוּתי, כָּשֵר לתפקיד, אחראי וכד': הילד בשל ללימודים בבית הספר; הם הרגישו שהם בשלים להורות ולאחריות ולמגבלות שיש בה
4. [תנ] גומֵל (הפּרי), כאמור בפסוק: "שִלחוּ מַגָּל כִּי בָּשַל קָציר" (איוב ד, 13)
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה