"רַבֵּינוּ בּחַיֵי" בפירושו לתורה (מלפני כ-800 שנה) מזהה את אבני החושן וכן מרחיב בתיאור סגולותיהן ומצביע על הקשר שבין צבעה וסגולתה של כל אחת מן האבנים לבין השבט ששמו נחרת עליה. להלן מִקצת מדבריו (ובסוגריים ליד השם מובא השם המשמש בענף אבני החן בארץ):בָּרֶקֶת (אֶמֶרַלְד) - נוצצת כברק ומאירה כאש. עליה נכתב "לוי". נקראת "קַרְבּוּנְקוּלָה". היא האבן שתלה נוחַ בתיבה לתאוּרה ("צהר תעשה לתיבה" (בראשית ו, 16), ובנביאים נקראת "אקדח" ("ושעריך לאבני אקדח" (ישעיה נד, 12), על-שוּם שקודחת כגחלת. סגולתה: מחכימת פתי ומאירת עיניים