1. [תמ] הפרה, מניעת קִיוּם (של תָכנית וכד'), מניעת דבר; שלילת הקיוּם: ביטול מיקח (תמורה כז:); ביטול כל הנמצאים כולם זולתו (ספרות ימי הביניים); ביטול הנישואים
2. [עח] הפסקה, השבּתה: ביטול בית המדרש (שבת קטו); ביטול תפילה (ברכות ה.); חוסר עשייה - ביטול זמן
3. [עח] (בפסיכואנליזה) תהליך נִטרול רעיונות מכאיבים ומעוררי חרדה באמצעות חלומות בהקיץ, פנטזיות וכו' (ראו:
בביטול)
אנגלית: cancellation; abolition; annulment
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה