1. [עח] הטוב ביותר, המעולה, כגון בביטויים: בּחיר לִבּהּ, בּחירַת לִבּו כינויים לבני זוג בין האירוּסים לנישׂוּאים: נאוה תתחתן עם בחיר לִבּה ביום שלישי הזה
2. [תנ] שבּחרו אותו, נבחר: בחירי רצתה נפשי (ישעיה מב 1); בחירי קהל אחד נועדו (ספרות ימי הביניים); הכנֶסת מורכבת מבחירי העם
3. [עח] מי שניתן לבחור בו, בר-בחירה (תנו דעתכם להבדל בין בָּכִיר לבין בָּחִיר)
אנגלית: chosen, elite