בוער פירוש

מילה שמקורה ארמית, שהיא לשון שמית המדוברת באזורים מסויָמים עד היום, בדיאלקטים שונים. הארמית האריכה ימים יותר מכל לשון אחרת וכבר לפני כ-3000 שנה הייתה שפת הדיפלומטיה במזרח התיכון, דבר שעזר להתפשטותה. חדרו לתוכה מילים משפות האזור, כגון פרסית שהייתה לשון המדינה של פרס, מילים יווניות ועוד. הארמית הייתה לשון מדוברת על ידי היהודים, במיוחד גולי בבל, במשך מאות שנים, ואף חדרה לספרותנו, החל במקרא ועד לתלמוד הבבלי ולמדרשים. בעת החדשה נטלה העברית מילים רבות מארמית והתאימה אותם למערכת המורפו-פונטית שלה. יש לשים לב כי <בער> הוא שורש הומוני בעל שלוש משמעויות שונות: א. שורף, ב. מכלה, ג. בּוּר, שאין קשר ביניהן

בועֵר, ביעֵר, גועֵר, הֶבְעֵר, הסתעֵר, הִצטַעֵר, הִתכַעֵר, הִתנַעֵר, הִתעַרעֵר, הִתקַעֵר, זִיעֵר, זְעֵיר, יבַעֵר, יִיבָעֵר, יִינָעֵר, ייסָעֵר, יְיַעֵר, יִיעֵר, ייפָעֵר, יכַעֵר, ינַעֵר, יסַעֵר, יעַרעֵר, יקַעֵר, להיסָעֵר, להיפָעֵר, מְבַעֵר, מַבְעֵר, מְזַעֵר, מְיַיעֵר, מְכַעֵר, מְמַזְעֵר, מְנַעֵר, מְסַעֵר, מִסְתַעֵר, מְעַרְעֵר, מִצְטַעֵר, מְצַעֵר, מְקַעֵר, מְשַעֵר, מִתיַיעֵר, מִתְכַעֵר, מִתְמַזְעֵר, מִתְנַעֵר, מִתְעַרְעֵר, מִתְקַעֵר, נועֵר, סועֵר, עֵר, פועֵר, צועֵר, שועֵר, בָאֵר, בֵיאֵר, גוהֵר, דוהֵר, הֶבְהֵר, היטַהֵר, הִרהֵר, הֶשאֵר, הִתבָאֵר, הִתבַהֵר, הִתיַיהֵר, הִתנַהֵר, הִתפָאֵר, זוהֵר, טָהֵר, טִיהֵר, יבָאֵר, יהַרהֵר, ייזָהֵר, ייטַהֵר, יישָאֵר, ימַהֵר, יפָאֵר, להיזָהֵר, להישָאֵר, מְבָאֵר, מַהֵר, מְהַרְהֵר, מְטַהֵר, מִיטַהֵר, מְמַהֵר, מְפָאֵר, מְתָאֵר, מִתְבָאֵר, מִתְבַהֵר, מִתְייַהֵר, מִתְפָאֵר, מִתְנַהֵר, נוהֵר, סוהֵר, פְאֵר, שְאֵר, שואֵר, הורְסְפָאואֵר, דואֵר, תואֵר, בוהֵר, יוהֵר, מוהֵר, צוהֵר, יועֵר, צֶבַע זוהֵר

להרחבה ראה:
באר, הגבר, אוקטובר, גובר, אבר, אוגר, גייגר, גדר, אדֶר, אוזר, בולדוזר, אחר, אוטר, אינטר-, מאייר, טייר, בכר, בוקר, בוילר, אומר, זמר, אוגדונר, ז'נר, אוסר, בוסר, בוער, אמפר, ביפר, חופר, בלופר, בוצר, בצר, בונקר, אורר, מרר, אשר, אושר